המשך לסוף: "הנער מסיבליה"

אחרי דרך ארוכה בים הגענו להולנד שם היינו צריכים לגור בכפר קטן ליד העיר הגדולה אמסטרדם. כאשר הגענו לביתנו סידרנו את הדברים, אמי רשמה אותי לבית הספר שבכפר ומיד הלכנו לישון שינה ארוכה.
בבוקר הלכתי לבית ספר. הייתי בטוח שבהולנד אנשים לא שונאים יהודים אך זה לא המקרה,
ישר כשנכנסתי דרך שער בית הספר כמה ביריונים מגודלים צחקו עלי ואיימו עלי בגלל שאני יהודי. למרות שזה היה לא נעים ניסיתי להתעלם ואז אחד הביריונים הרביץ לי בעזרת ענף שהיה על הרצפה, ניסיתי לברוח אך לא הצלחתי, זה ממש כאב…
לאחר שנגמר בית הספר הלכתי לביתי אמי שאלה אותי "איך היה?", למרות שזה קצת ילדותי מצדי אמרתי לה שהרביצו לי…
בשעה שאמרתי לאמי שהרביצו לי, אבא נכנס ואמר בכל נרגש במיוחד:
הציאו לנו חוזה טוב לעבור לפולין ביחד עם משפחתה של ליאונור וויולנטי!"
כולנו היינו נרגשים, ידענו שבפולין יש הרבה יהודים ומיד התחלנו לארוז, נרגשים לקראת המעבר לפולין, שם ידענו לא יציקו לנו בגלל יהדותנו……………………….

יובל

Advertisements

נשמח אם תשאירו תגובה...

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s