מונולוג על גיל מהסיפור "חולצה ירוקה בהירה"

שלום קוראים לי גיל ואני גיבור הסיפור "חולצה ירוקה בהירה". יש לי חבר בשם יורי ואתו אני אוהב לשחק ובמיוחד ללכת אתו לבריכה. תמיד כשאני הולך ברחוב עם יורי אני פוגש את הילי ילדה מהכיתה שלי ומאבד את הצפון ואומר לעצמי שהלואי שהיינו חברים. עם יורי אני לפעמים רב אבל תוך כמה שעות אנו חוזרים להיות חברים.
יום אחד שחזרתי הביתה אמא שלי צעקה עלי "לך לסדר את החדר". הלכתי לחדר מעוצבן ולא ראיתי מה יש כל כך לסדר אבל לא אמרתי לה כלום, הרגשתי שמשהו קורה. היא לא דיברה איתי אבל עם אחותי היא התלחששה בשקט במטבח וכשאבא הגיע לארוחת הצהריים הם לא דיברו עד ששאלתי מה קורה והם ענו לי שהם בבעיות כלכליות. לא ידעתי מה קורה לא חשבתי שזה יכול לקרות.
כשראיתי טלוויזיה נזכרתי במה שקרה לי עם יואב כשהייתה מסיבת כיתה והוא ישב בצד עם עוד כמה ילדים מהכיתה ושמתי לב שיואב שהיה החבר הכי טוב שלי לשעבר לבש חולצה ירוקה בהירה של אחותו בגלל הקשיים הכלכליים שלהם. צחקתי עליו ואמרתי לכולם שהוא לובש חולצה של אחותו. הוא יצא במהירות ואמר לי אני עוד אחזיר לך. למחרת הוא נתן לי סטירה והלכנו מכות ומעז אנחנו לא חברים. נזכרתי בזה ורק עכשיו שהיו לנו בעיות כלכליות הרגשתי מה שהוא הרגיש ואמרתי לעצמי אני חייב ללכת להתנצל.
הייתה לי התלבטות קשה עם עצמי עד שאמרתי לעצמי שאני חייב ללכת על זה ולא להרגיש תינוק. אזרתי אומץ והלכתי ניסיתי לחשוב מה הוא יאמר לי ואמרתי לעצמי שהוא יאמר לא כי מי יכול לסלוח למישהו שלעג לו בפני קהל גדול. דפקתי בדלת ושאלתי את השאלה ולהפתעתי הוא אמר כן והוא לקח אותי לסיבוב באופניים החדשים, בנוסף המצב הכלכלי שלנו השתפר מאוד, הכל משמח.

מגישה: אור

Advertisements

נשמח אם תשאירו תגובה...

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s