כרטיס ביקור לספר "אבטיחים שלא בעונה"

שם הספר: אבטיחים שלא בעונה
שם הסופרת: דורית אורגד
שם המאייר: מרגלית שלי
הוצאה לאור: ספריית מעריב
שנת הוצאה לאור: 1990
מספר עמודים: 72
מבנה הספר: הספר מחולק לפרקים

תקציר הספר:
בספר מסופר על מלך ומלכה שנולדו להם שתי בנות תאומות, אחת ביני טובה כמו אמא שלה בוניטה, אוהבת לעזור וטובה לזולת. השנייה טיני, רעה כמו אבא שלה המלך טירן. ולא אחפת לה מאף אחד והיא חושבת רק על עצמה.
הנסיכה טיני מצווה על הגנן הזקן לגדל אבטיחים למרות שזה לא העונה של האבטיחים. האבטיחים גדולים אבל המלך לא מרוצה, הם לא היו טעימים.
כשטיני הולכת לחלקת האבטיחים היא מגלה שיש שם פטריות והגנן אומר לה שהן רעילות. הנסיכה לא מקשיבה ומארגנת ארוחה גדולה ומזמינה גם את הגנן. הגנן לא אוכל מהפטריות והנסיכה שולחת אותו לצינוק ואומרת לתליין הראשי לגזור עליו גזר דין מוות. אם אתם רוצים ליראות מה יקרה לגנן המסכן תיקראו את הספר אבטיחים שלא בעונה.

מגישה: אור

מודעות פרסומת

מונולוג על גיל מהסיפור "חולצה ירוקה בהירה"

שלום קוראים לי גיל ואני גיבור הסיפור "חולצה ירוקה בהירה". יש לי חבר בשם יורי ואתו אני אוהב לשחק ובמיוחד ללכת אתו לבריכה. תמיד כשאני הולך ברחוב עם יורי אני פוגש את הילי ילדה מהכיתה שלי ומאבד את הצפון ואומר לעצמי שהלואי שהיינו חברים. עם יורי אני לפעמים רב אבל תוך כמה שעות אנו חוזרים להיות חברים.
יום אחד שחזרתי הביתה אמא שלי צעקה עלי "לך לסדר את החדר". הלכתי לחדר מעוצבן ולא ראיתי מה יש כל כך לסדר אבל לא אמרתי לה כלום, הרגשתי שמשהו קורה. היא לא דיברה איתי אבל עם אחותי היא התלחששה בשקט במטבח וכשאבא הגיע לארוחת הצהריים הם לא דיברו עד ששאלתי מה קורה והם ענו לי שהם בבעיות כלכליות. לא ידעתי מה קורה לא חשבתי שזה יכול לקרות.
כשראיתי טלוויזיה נזכרתי במה שקרה לי עם יואב כשהייתה מסיבת כיתה והוא ישב בצד עם עוד כמה ילדים מהכיתה ושמתי לב שיואב שהיה החבר הכי טוב שלי לשעבר לבש חולצה ירוקה בהירה של אחותו בגלל הקשיים הכלכליים שלהם. צחקתי עליו ואמרתי לכולם שהוא לובש חולצה של אחותו. הוא יצא במהירות ואמר לי אני עוד אחזיר לך. למחרת הוא נתן לי סטירה והלכנו מכות ומעז אנחנו לא חברים. נזכרתי בזה ורק עכשיו שהיו לנו בעיות כלכליות הרגשתי מה שהוא הרגיש ואמרתי לעצמי אני חייב ללכת להתנצל.
הייתה לי התלבטות קשה עם עצמי עד שאמרתי לעצמי שאני חייב ללכת על זה ולא להרגיש תינוק. אזרתי אומץ והלכתי ניסיתי לחשוב מה הוא יאמר לי ואמרתי לעצמי שהוא יאמר לא כי מי יכול לסלוח למישהו שלעג לו בפני קהל גדול. דפקתי בדלת ושאלתי את השאלה ולהפתעתי הוא אמר כן והוא לקח אותי לסיבוב באופניים החדשים, בנוסף המצב הכלכלי שלנו השתפר מאוד, הכל משמח.

מגישה: אור