הדמיון בין הסיפורים: "בזוקה ובמבליק" ו"חולצה ירוקה בהירה"

את שני הסיפורים כתבה הסופרת: "דורית אורגד". שניהם סיפורים. כלומר: סיפורים קצרים, הלקוחים מספר שכתובים בו פרקים כשכל פרק הוא סיפור נפרד הסיפורים כתובים בשפה גבוהה, עשירה ומנומקת, כגון: "לולייני, עורר, עגום". כמו כן קיימת עלילה יפה, מסודרת ומפורטת.
אפשר לראות שבשני הסיפורים יש דמויות ראשיות (גיבורי הסיפור) ובדומה לכך משניות: ב"חולצה ירוקה בהירה" הדמויות הראשיות הן גיל ויואב והמשניות הם יורי, הילי והורי הילדים. בהשוואה לכך הדמויות הראשיות ב"בזוקה ובמבליק" הם חיים ואיתי והמשניות הם הורי הילדים, ילדי הכיתה של חיים ואיתי וכמו כן לונה. בשני הסיפורים הגיבורים הן נערים בחטיבת הביניים, ובין שני החברים יש חברות עמוקה. חשוב להגיד שהורי הדמויות משתתפים ואף משפיעים על הסיפורים, בסיפור "חולצה ירוקה בהירה" הקשר בין גיל ויואב נותק כאשר גיל לועג וגורם ליאב כעס ועלבון. בגלל "החולצה ירוקה בהירה" של אחותו הגדולה, שהיא צריך ללבוש אותה בגלל המצב הכלכלי של אביו ומשפחתו שנקלעו בחובות. בהשוואה לסיפור "חולצה ירוקה בהירה" בסיפור " בזוקה ובמבליק" הקשר בין חיים ואיתי נותק בהתחלה בדומה לגיל ויואב, כאשר הוריו של איתי חושבים שחיים משפיע לרעה על איתי בחייו וכמו כן בלימודיו.
בסיפור "חולצה ירוקה בהירה" גיל ויואב רבו מכיוון שגיל סיפר לכל הכיתה שיואב, חברו, לובש חולצה שהייתה של אחותו הגדולה, מכיוון שבאותה העת היו למשפחתו בעיות כלכליות, מכיוון ש"אבא שקע בחובות" ולכן יואב לא יכל לחיות את חייו הרגילים, הוא היה צריך לחסוך בקניות ודברים אחרים, כגון: "גלידה וממתקים". לבסוף יואב וגיל משלימים עקב כך שגיל בה לבקש סליחה מיואב בעקבות בעיות כלכליות שנקלעה להן משפחתו והזכירו לו את המעשה שעשה ליואב.יואב כמובן סלח.
בסיפור "בזוקה ובמבליק" בתחילת הסיפור, חיים ואיתי אינם חברים וכך היה כמו כן "בחולצה ירוקה בהירה", אך יש דמיון בין הדמויות בגלל ששניהם לא היו כל כך מקובלים ולשניהם נתנו שמות גנאי מעליבים שהם: "בזוקה ובמבליק". אחת מן הבעיות שגרמו לכך שהם לא יהיו חברים היא "הופעתו המוזנחת של חיים" כלומר: שחיים תמיד היה מסתובב עם בגדים מיושנים וזולים ובניגוד אליו, איתי היה לבוש יפה ומסודר, עם בגדים יקרים, כי חיים יכול היה להרשות לעצמו כי משפחתו הייתה חזקה מבחינה כלכלית בהשוואה לחולצה ירוקה בהירה שהמצב הכלכלי לא היה טוב אצל יואב ולאחר מכן, לא היה טוב אצל גיל. לכן הוריו של איתי לא הסכימו לו להסתובב עם חיים שזו כמו כן אחד הבעיות, בהשוואה לגיל יואב שהם בדומה לכך לא הסתובבו יותר ביחד בגלל הריב שנוצר מהבעיה הכלכלית של יואב. הסיפור נגמר בסוף רע, מכיוון שבסוף הסיפור חיים ואיתי מכינים להם "מחנה" בבניין שעדיין לא סיימו לבנות, ובבניין שמו חפצים ודברים שהם אוהבים כגון: שטיחים ופוסטרים, אך לצערם, לפתע הבניין ספג יותר מדי עומס כלומר: הבניין הגיע לעומס יתר והוא פשוט התמוטט, וחיים ואיתי איתו, אך למזלם אנשים שמעו את זעקותיהם ואותם אנשים הזמינו תגבורת, וחיים ואיתי בסוף לא נהרגו אלה נפצעו קשה ושהו די זמן בבית החולים, עד שפצעם נרפאו והגלידו. כמו שקרה בערך ב"חולצה ירוקה בהירה כשיואב סטר בעוצמה לגיל על הלחי וכמובן שגיל החזיר לו ואז נוצרה בעיה כואבת. אך כמו כן לסוף הרע יש בנוסף סוף טוב, מכיוון שלאחר מכן, חבריהם לכיתה של חיים ואיתי כבר לא הציקו וקראו לחיים ואיתי בשמות גנאי מעליבים ומציקים, כמו, למשל: "בזוקה ובמבליק" בהשוואה לסיפור חולצה ירוקה בהירה" כאשר הוא כמו כן מסתיים בסוף טוב, כשיואב וגיל משלימים.
לסיכום: אני מאוד מרוצה מעבודתי, למדתי לבצע עבודה כזו ולפי דעתי זוהי עבודה בעלת חשיבות, למדתי על הסיפורים ועל תוכנם ועלילתם. לבסוף גילתי שהסיפורים הללו מאוד דומים אף אל פי שהם לא אותם סיפורים.

מגיש: גיא.

חולצה ירוקה בהירה

חולצה ירוקה בהירה / מונולוג על גיל / מתוך "מסמר הערב" מאת: דורית אורגד
שלום לכם,
שמי גיל וברצוני לספר לכם על מה שעברתי בשבועיים האחרונים.
הכול התחיל, ביום ראשון כאשר סיפר לי חברי הטוב יואב על כך שהוא לובש בגדים של אחותו, על מנת לצמצם את החובות ואת המצב הכלכלי בביתו.
כמה ימים לאחר מכן הייתה מסיבת הכיתה. חבריי לכיתה ואני ישבנו משועממים עד שלפתע הבחנתי ביואב העומד מבודד בסמוך לשתייה, לא ידוע לי עדיין למה עשיתי את מה שעשיתי, אך לא יעזור דבר, גיליתי את סודו הגדול של חברי יואב לכל ילדי הכיתה ש: "החלוצה הירוקה הבהירה של יואב, בעצם של אחותו, מכיוון שמצבו הכלכלי רע", כיתתי התחילה לצחוק וללעוג לחברי יואב וכמו כן גרמה לו להסמיק, להרגיש בבושה, יגון מר ועלבון. לאחר שספרתי על סודו של יואב אמר לי יואב שחש רצון לנקמה: "המקרה לא יסתיים בשתיקה" כלומר: שהוא יתנקם בי. באותה עת שאמר לי על כוונתו להתנקם, סטר לי סטירה על הלחי ואמר: "אנחנו לא חברים יותר".
כמה ימים לאחר המסיבה, המצב הכלכלי בביתי הדרדר באותו אופן כמו של יואב, מכיוון, שאבי שקע בחובות ולצערי משפחתי כעת חייה בצמצום.
לאחר שחשבתי קצת, לפתע עלה בדעתי וברגשותיי, שעשיתי מעשה נוראי ומביך. כמובן שהלכתי להתנצל בפני יואב בכדי שנתפייס ונחזור להיות חברים כמו שהיינו.
בהתחלה קצת היססתי ופחדתי, כאשר הלכתי לחברי ובאתי לבקש ממנו סליחה, אך לאחר מכן, אגרתי אומץ וגבורה, העזתי ובקשתי סליחה, לאחר שהתנצלתי, הוא הסכים ואמר: "אם כך אנחנו שבו חברים", ובאמת לאחר ההתפייסות חזרנו להיות "החברים הכי טובים".
כעבור כמה שבועות המצב הכלכלי של ביתי התייצב והיה כראוי (כרגיל), כמו כן מצבו הכלכלי של חברי הטוב יואב התייצב ואנו חיים טוב ונעים, כ"החברים הכי טובים", "עד עצם היום הזה".
מוסר בשכל: גם כשקשה צריך ללמוד להכיר בטעויות, לאגור עוצמה ולעבור את הקשיים.
גיל.
גיא

המלצה לספר "ידידות במבחן"

המלצה על הספר "ידידות במבחן" / דורית אורגד

אני ממליץ לקרוא את הספר ידידות במבחן שכתבה דורית אורגד, מכיוון שהוא מספר על דו קיום (קשר בין שני אנשים עם מאפיינים שונים כמו שפה) נפלא בין ילד העולה מארגנטינה לישראל ושמו גבריאל לבין ילד ערבי בשם חמיד שגר בסמוך לפרדס שקרוב לשכונת "נווה און" אליה גבריאל עבר.
כמו כן הספר כתוב ברמת כתיבה גבוהה, אוצר מילים גבוה, הספר מותח מאוד.
מאוד יפה לראות בספר כיצד נותן גבריאל את תשומת ליבו לחמיד, ואיך חמיד מחזיר לו דברים אחרים בדיוק כמו "משא ומתן". חמיד עזב את ביתו מכיוון שהוריו בזבזו את כספם עד אשר לא נשאר להם כלום חוץ מאפשרות קנייה של השירותים הבסיסיים (מים, מזון, חשמל), ולכן אמרו לחמיד ואחיו לעזוב ולעבוד עד אשר יהיה להם כסף והם יוכלו להתחתן ולהקים משפחה. כמו כן בספר מסופר על עלייתו של גבריאל מארגנטינה ואיך בני כיתתו מכנים אותו בשמות, וגורמים לו לתחושה של עצב ויגון בעזרת מכות ולחץ חברתי אשר מופעל ע"י "מלך הכיתה" ששונא את גבריאל. בהמשך הסיפור נודע על פעולות רשעיות אשר בהם פעולות חבלה ועוד…
את סופו של הספר אני לא אגלה אך מי שיקרא אותו ידע ואף יפתח את אוצר מיליו. כדאי לקרוא על מנת להבין את הקשיים של עולה חדש, איך הוא מסתדר עם שפתו, איך מקבלים אותו בארץ ובסביבתו החדשה ואיך הוא לומד ומתקשר עם אנשי הסביבה. בנוסף כדאי לקרוא את הספר מכיוון שהוא מספר על ידידות בין שני ילדים שבאו מרקע חיים שונה, עם בעיות שונות ולמרות זאת מתקשרים ולומדים ביחד למרות שקשה בעזרת ידידות ואהבה בצורה יוצאת דופן.
גיא.

תאור דמות עוזי גיבור הסיפור "גם אהוד ברצים"

תיאור דמותו של עוזי
גיבור הסיפור
"גם אהוד ברצים"/ דורית אורגד
עוזי המורה לספורט, מלמד את שיעורי הספורט בבי"ס. כולם אהבו את עוזי, המורה השרירן המורה החזק, עד שיום אחד, פגש את כיתה ו' בה היה ילד עיוור ושמו אהוד. אהוד היה ילד נבון וטוב, אך כשהגיע לשיעור הספורט ועוזי הכריח אותו לרוץ, נלחץ אהוד אך ניסה למרות כן לרוץ את הריצה הנדרשת. אהוד רץ ,נתקל ברגלו באבן ונפל. אהוד לא הבין למה עוזי לא נתן לו להיות במקום יותר קל, שהיה מקל על בעיתו. אך עוזי השרירן והחזק והקשוח, לא נתן לאהוד לעשות רק את הדברים הקלים. מכיוון שעוזי היה קשוח כל כך כלפי אהוד הילדים מסביב שחמלו על אהוד פתחו טינה חזקה כלפי המורה שלהם לספורט…
מה שהילדים לא ידעו זה על שיחתם של אהוד ועוזי לאחר הנפילה. בשיחה גרם עוזי לכך שאהוד יעשה שינוי גדול ונכון בהתנהגותו. עוזי עשה זאת בכך שהסביר לאהוד שיש לו רגל קטועה , והוא מבין מה המשמעות של להיות מוגבל כמו אהוד. עוזי סיפר לאהוד שלמרות המגבלה שלו הוא לא וויתר ונלחם והגיע להיות מורה לספורט. עוזי נתן לאהוד כמה עצות מועילות וחכמות. הוא ידע בדיוק איך לעזור לאהוד.
עקב כך השיחה, אהוד עבר שינוי והפך להיות יותר עצמאי.
במסיבת הסיום של שנת הלימודים כל המורים קבלו פרחים אך עוזי , שהילדים לא העריכו, לא קיבל פרחים, למזלו של עוזי היה זה אהוד שעלה לפתע לבמה, והביא לעוזי מטוס מכיוון שידע שזה מה שהוא רצה להיות כשהיה גדול עוד לפני התאונה.
למדתי מהסיפור שגם אנשים עם בעיות יכולים לעשות דברים לעצמם ו/או לעשות אפילו דברים יותר טוב מאנשים אחרים.
גיא

כרטיס ביקור לספר "נשפיה לילית בפרדס אימתני"

כרטיס ביקור לספר "נשפיה לילית בפרדס אימתני"

איורים: נורית צרפתי
הוצאה לאור: הוצאות מחברות לספרות.
שנת הוצאה: 1998
מספר עמודים: 31
דפוס: אותיות בגודל בינוני וכמו כן מנוקדות.
מבנה: הסיפור מסופר בגוף ראשון
תקציר הסיפור:
בסיפור "נשפיה לילית בפרדס אימתני" מסופר על ילדה בשם רותם, על סבתא רבתה שלה ומסופר קצת כמוכן על האימא של רותם וחבר קדום של סבתא רבתה.
הסיפור מתחיל כאשר ביום הראשון של הקיץ, אבא ואימא צריכים לטוס לאמריקה ורותם ביתם הקטנה נשארת ומחכה ל"סבתא רבתה" שתבוא לאסוף אותה לביתה. רותם לא הצטערה ו/או בכתה על משמעות הטיסה מכיוון שהייתה אצל סבתה רבתה המון פעמים ותמיד נהנתה:" אותי הם לא יכלו לקחת איתם ולא הצטערתי. הרבה פעמים הייתי אצלה ותמיד נהניתי."
בסוף סבתא הגיעה והיא התעכבה קצת מכיוון שלמכונית הישנה שלה היו תקלות ובעיות. לקראת הנסיעה רותם כבר הייתה מאורגנת עם התיקים כדי לצאת לדרך, סבתה רבתה הביטה ברותם המאורגנת ושאלה מה יש שם בפנים בתוך התיקים? "משחקים, סרטים לוידיאו, ספרים, בגדים וכלי רחצה". ענתה רותם
לפתע באמצע הנסיעה נשמעו טרטורים מהמכונית, המכונית הפסיקה לזוז, היא נתקעה.
רותם וסבתה רבתה יצאו מהמכונית והתחילו ללכת. הן חשבו לעצמם מה נעשה? פתאום עלה לסבתה רבתה רעיון נהדר, רעיון מתקופת תנועת הנוער.
"בואי ואני אלמד אותך להכין אוכל בלי המטבח" אמרה סבתה רבתה, "אנחנו נביא את המצרכים שקניתי ונמצא מקום בו נוכל להדליק אש, לישון ולהכין ארוחה". סבתה רבתה ורותם לקחו המצרכים וחפשו מקום, עד שלפתע הם ראו בקתה קטנה בקרבתם, זו הייתה בקתה של העובדים בפרדס אך בעונה זו הם לא עבדו ולרותם וסבתה רבתה זה היה נס מכיוון שהם מצאו מקום ללון ולהדליק אש.
סבתה רבתה ורותם הכינו מדורה ושמו תפוחי אדמה ובצלים שהיו מונחים בשקים על יד המקום, בנוסף לתפ"א והבצלים היו ליד המקום ערמות של קש. סבתה רבתה לקחה קצת קש והכינה לרותם ולה מיטות. סבתא בשלה באש את תפוחי האדמה ואת הבצלים ובנוסף לפני כן היא הביאה כיכר לכם ומצרכים ופרסה אותם על הרצפה כדי לעשות איזה מאכל ממגוון אוכל שיהיה יותר פיקניק טוב לערב.
לאחר הארוחה סבתא רבתה ורותם הלכו לישון. למחרת ארזו את חפציהם ויצאו החוצה לחפש עזרה, למזלם פגשו את "יוסקה", ככה קינו אותו בתנועת הנוער, אך שמו האמיתי היה יוסף, לפתע נזכרה שלאביו של יוסקה היה פרדס גדול וזהו הפרדס, שאלה אותו סבתא רבתה: "מה אביך נתן לך את כל הפרדס?" ענה יוסקה: "כן, אני מטפח ועובד בו כל יום".
לאחר מכן יוסקה עזר לסבתה רבתה לגרור עם הטרקטור שלו את מכוניתה, בכך עזר לסבתה רבתה ולרותם לחזור לבית של סבתה רבתה.
מגיש: גיא.