חולצה ירוקה בהירה

31/10/11
מונולוג של גיל

שמי גיל ואני רוצה לספר לכם על תקופה קשה שעברה עלי.
אני לא זוכר איך זה בדיוק התחיל אבל התחלתי להרגיש שאמא שלי פחות סבלנית, עצבנית ועצובה. בהתחלה לא הבנתי למה; חשבתי אולי ההורים שלי מתגרשים אבל בסוף אמא אמרה לי שאבא שקע בחובות. אמא דברה עם אחותי החיילת וגם עם אחותי הגדולה הנשואה. אבל לי היא לא ספרה כלום בהתחלה. לקח זמן עד שההורים הסבירו לי את המצב.
אני זוכר שרציתי ללכת לברכה ולקנות גלידה ואמא אמרה שאנחנו צריכים לחסוך כסף.
אז נזכרתי ביואב. יואב היה החבר הכי טוב שלי. יום אחד באתי לביתו ושאלתי את אמא שלו אם יואב פנוי. היא אמרה לי שיואב בעונש בחדר. הלכתי אליו ושאלתי מה קרה והוא ענה שאמו מכריחה אותו ללבוש בגדים של אחותו כדאי לחסוך כסף. צחקתי עליו. במסיבת כתה שהייתה יותר מאוחר היה לי די משעמם ופתאום ראיתי את יואב עם החלוצה של אחותו. צעקתי בלעג "יואב לובש חולצה של אחותו". יואב בא אלי ואמר לי שזה עוד יתנקם בי. למחרת הוא הכניס לי סטירה, הלכנו מכות ומאז הפסקנו לדבר.
אחרי שגם המשפחה שלנו נכנסה למשבר כלכלי הבנתי שלא הייתי בסדר ורצתי לבית של יואב. ראיתי אותו בחוץ ובקשתי סליחה על ההתנהגות שלי במסיבה. הוא הציע לי סיבוב על האופניים החדשים שלו. אני מנחש שאולי מצבם הכלכלי השתפר כך שיכלו לקנות אופניים. בהזדמנות זו אספר שגם מצבנו הכלכלי השתפר והאווירה בבית השתפרה וזה משמח. יורי, שקצת התרחקתי ממנו, הצטרף אלי ואל יואב וכולנו חזרנו להיות חברים.

אילון.

מודעות פרסומת