כרטיס ביקור לספר "ידידי בפקעות המשי"

הסופרת: דורית אורגד
ציורים ועטיפה: איטה משי
הוצאה לאור: כתר, ירושלים בע"מ
שנת הוצאה: 1986
מספר עמודים: 112
דפוס: אותיות בינוניות עם ניקוד

בספר "ידידי בפקעות המשי" יש כמה סיפורים. ארצה לספר לכם על סיפור אחד, קוראים לו "מתנתה של החתולה הפראית".
הסיפור מספר על ילדה שקוראים לה סימה שגרה בבית אחד שלידו הייתה כל הזמן חתולה פראית שגנבה לה כל דבר שהביאה לבית כמו למשל, פעם אמא שלה הניחה עוגיות במרפסת המטבח לצנון. כשסימה באה לקחת אותן היא מצאה את החתולה הפראית יושבת עליהן וזוללת אותן, ופעם אחרת הצליחה החתולה לחדור למטבח, לנפץ בקבוק שמן ולזלול את הקציצות שהכינה אמא לשבת.
סימה ואחיה גרשון תמיד צעקו לה "קישטה" והיא הייתה מתרחקת קצת, עושה את עצמה כאילו הולכת, אך ברגע שסימה ואחיה גרשון סובבו את ראשם חזרה החתולה הפראית לביתם.
יום אחד כשישבה סימה ליד החלון והסתכלה בחוצה, ראתה דבר משונה, היא ראתה קופסת שימורים מתהלכת על רגליים שחורות של חתול. סימה נדהמה לראות דבר כזה ורצה מיד לספר לאמה ואמרה לה לבוא איתה מיד לחצר כי ראתה קופסת שימורים מתהלכת על רגליים שחורות של חתול. אמא של סימה יצאה איתה לחצר אך לא נראה שם כלום אמא חזרה לעבוד במטבח וסימה נשארה לחפש את הקופסה המתהלכת. שעה ארוכה חיפשה אותה אך לא מצאה כלום ונכנסה הביתה לצייר.
פתאום אמא של סימה הפסיקה לעבוד כי שמעה יללות, והנה מתחת לחלון ממש היה דבר שהשמיע קולות מוזרים הלא זה היה קופסת השימורים המתהלכת על רגליים שחורות חתול.
"הו מסכנה" אמרה אמא של סימה בצער, "היא איננה יכולה להיחלץ". שתיהן יצאו החוצה אל הקופסה המשתוללת ואז קפאו רגלי החתול במקומן ומן הקופסה נזל דם. מיד שתיהן לקחו את הקופסה והוציאו את החתולה המשתוללת משם אמא של סימה אמרה לה "היזהרי החתולה יכולה לשרוט אותך", אך החתולה לא שרטה, היא הייתה שקטה ונתנה להן להוציא אותה מהקופסא. אחרי שהוציאו את החתולה מן הקופסה לקחה החתולה חיש את הרגליים וברחה. אמא של סימה אמרה "זהו טבעם של החתולים. איננו צריכים לצפות מהם להכרת טובה" אך אמא של סימה טעתה. כבר למחרת באה החתולה להביע את תודתה ועשתה את זאת בדרך מיוחדת לה.
השכם בבוקר התעוררה סימה למשמע אוזניה מן החלון וקראה לגרשון אחיה. הם רצו לשם וראו את החתולה יושבת שם ולידה מונח נחש מת. כשהחתולה ראתה את סימה וגרשון הרימה החתולה את הנחש בפיה והניחה אותו סמוך אליהם. רגע עמדה והתבוננה בשקט בילדים, ואחר כך הלכה משם בצעדים איטיים.
סימה וגרשון קראו להוריהם והלכו איתם לחצר והביטו בנחש המת שמונח שם.
"זאת המתנה שהחתולה הביאה לנו" חייכה אמא "למעננו הרגה את הנחש והביאה אותו אלינו כדי להודות לנו על מה שעשינו אתמול בשבילה".
ומאז לא נראתה עוד החתולה הפראית בשכונה, ואמא של סימה יכלה שוב לפתוח את דלת המטבח ולהוציא למרפסת הקטנה מאכלים חמים לצנון, החתולה הפראית לא באה עוד להתכבד בלי רשות במטעמים.

מיקה