המלצה לספר "יום חרגול וימים אחרים"

15.12.11

איורים : נורית צרפתי
הוצאה לאור : הוצאת הקיבוץ המאוחד
שנת הוצאה לאור : 2001
מספר עמודים : 149
דפוס : אותיות בנוניות ולא מנוקד
מבנה : פרקים ומכתבים

אני ממליצה על הספר יום החרגול וימים אחרים.
הספר מספר על ילדה בשם אסמרץ' (אסנת) והיא בת יחידה למשפחה שעלתה מאתיופיה. בתחילת הספר היא תלמידה מתקשה בלימודים, לא מבינה הרבה דברים ומתמודדת עם קשיים רבים לדוגמא כשילדי הכיתה מציקים לה ואין לה רגע לעצמה כי היא עושה את כל עבודות הבית. כשאסמרץ' ומשפחתה הגיעו לישראל במרכז הקליטה שינו את שמה מאסמרץ' לאסנת אבל בתוך המשפחה עדיין קוראים לה אסמר'ץ. אמא של אסנת הייתה בהריון עם בת, אסנת תמיד רצתה אחות קטנה ומאוד רצתה שיקראו לה דליה, כי זה שמה של המנהלת שלה. אביה רב עם אמה, עזב את הבית וחזר לאתיופיה עם כל הכסף והרכוש שלהם כדי למצוא את אחותו היחידה, תמנה. לאסנת ולאמה לא נשאר הרבה כסף והן היו צריכות להצטמצם, אמה של אסנת פגשה בחור בשם גביי צהגון שגם הכירה אותו מאתיופיה והייתה איתו. בשלב מסוים החליטה אסנת שהיא תשקיע בלימודים ותהיה תלמידה מצטיינת וזה באמת קורה ולאחר שהשקיעה בלימודים, המנהלת שלה אמרה לה שהיא מצטיינת מאוד והציעה לה ללכת לבדיקות ששם בודקים אם היא מתאימה לבית ספר של מחוננים.
האם אסנת תצליח להיבחר לבית הספר של המחוננים, האם אחותה שתיוולד באמת תיקרא דליה, האם אביה ימצא את אחותו האבודה, תמנה, האם אמה תתחתן עם גביי צהגון והאם אביה יחזור חזרה לישראל?
כל זאת תגלו אם תקראו את הספר "יום החרגול וימים אחרים"
אני נהניתי כשהיא סיפרה בספר איך היא עושה כיף עם אחותה הקטנה ואיך היה נהנית במחנה וכל פעם שהיא שמחה ואמרה "איזה כיף לי" נהניתי!
כדאי לקרוא אותו כי הוא ספר מעניין והוא כתוב מאוד יפה והשפה גבוהה וזה נראה, כשאתה קורא אותו, כאילו אתה גיבור הסיפור!

מיקה

כרטיס ביקור לספר "ידידי בפקעות המשי"

הסופרת: דורית אורגד
ציורים ועטיפה: איטה משי
הוצאה לאור: כתר, ירושלים בע"מ
שנת הוצאה: 1986
מספר עמודים: 112
דפוס: אותיות בינוניות עם ניקוד

בספר "ידידי בפקעות המשי" יש כמה סיפורים. ארצה לספר לכם על סיפור אחד, קוראים לו "מתנתה של החתולה הפראית".
הסיפור מספר על ילדה שקוראים לה סימה שגרה בבית אחד שלידו הייתה כל הזמן חתולה פראית שגנבה לה כל דבר שהביאה לבית כמו למשל, פעם אמא שלה הניחה עוגיות במרפסת המטבח לצנון. כשסימה באה לקחת אותן היא מצאה את החתולה הפראית יושבת עליהן וזוללת אותן, ופעם אחרת הצליחה החתולה לחדור למטבח, לנפץ בקבוק שמן ולזלול את הקציצות שהכינה אמא לשבת.
סימה ואחיה גרשון תמיד צעקו לה "קישטה" והיא הייתה מתרחקת קצת, עושה את עצמה כאילו הולכת, אך ברגע שסימה ואחיה גרשון סובבו את ראשם חזרה החתולה הפראית לביתם.
יום אחד כשישבה סימה ליד החלון והסתכלה בחוצה, ראתה דבר משונה, היא ראתה קופסת שימורים מתהלכת על רגליים שחורות של חתול. סימה נדהמה לראות דבר כזה ורצה מיד לספר לאמה ואמרה לה לבוא איתה מיד לחצר כי ראתה קופסת שימורים מתהלכת על רגליים שחורות של חתול. אמא של סימה יצאה איתה לחצר אך לא נראה שם כלום אמא חזרה לעבוד במטבח וסימה נשארה לחפש את הקופסה המתהלכת. שעה ארוכה חיפשה אותה אך לא מצאה כלום ונכנסה הביתה לצייר.
פתאום אמא של סימה הפסיקה לעבוד כי שמעה יללות, והנה מתחת לחלון ממש היה דבר שהשמיע קולות מוזרים הלא זה היה קופסת השימורים המתהלכת על רגליים שחורות חתול.
"הו מסכנה" אמרה אמא של סימה בצער, "היא איננה יכולה להיחלץ". שתיהן יצאו החוצה אל הקופסה המשתוללת ואז קפאו רגלי החתול במקומן ומן הקופסה נזל דם. מיד שתיהן לקחו את הקופסה והוציאו את החתולה המשתוללת משם אמא של סימה אמרה לה "היזהרי החתולה יכולה לשרוט אותך", אך החתולה לא שרטה, היא הייתה שקטה ונתנה להן להוציא אותה מהקופסא. אחרי שהוציאו את החתולה מן הקופסה לקחה החתולה חיש את הרגליים וברחה. אמא של סימה אמרה "זהו טבעם של החתולים. איננו צריכים לצפות מהם להכרת טובה" אך אמא של סימה טעתה. כבר למחרת באה החתולה להביע את תודתה ועשתה את זאת בדרך מיוחדת לה.
השכם בבוקר התעוררה סימה למשמע אוזניה מן החלון וקראה לגרשון אחיה. הם רצו לשם וראו את החתולה יושבת שם ולידה מונח נחש מת. כשהחתולה ראתה את סימה וגרשון הרימה החתולה את הנחש בפיה והניחה אותו סמוך אליהם. רגע עמדה והתבוננה בשקט בילדים, ואחר כך הלכה משם בצעדים איטיים.
סימה וגרשון קראו להוריהם והלכו איתם לחצר והביטו בנחש המת שמונח שם.
"זאת המתנה שהחתולה הביאה לנו" חייכה אמא "למעננו הרגה את הנחש והביאה אותו אלינו כדי להודות לנו על מה שעשינו אתמול בשבילה".
ומאז לא נראתה עוד החתולה הפראית בשכונה, ואמא של סימה יכלה שוב לפתוח את דלת המטבח ולהוציא למרפסת הקטנה מאכלים חמים לצנון, החתולה הפראית לא באה עוד להתכבד בלי רשות במטעמים.

מיקה

תיאור דמות- אהוד

תיאור דמות לאהוד

שם הספר: "גם אהוד ברצים" מתוך הספר "לאהוב את נינה" שם הסופר/ת: דורית אורגד

אהוד הוא ילד עיוור שלומד בכיתה ו'. הוא הגיע לבית ספר רכסים בכיתה ד'. אהוד מקובל מאוד בכיתה וכולם אוהבים אותו ורוצים לעזור לו. אהוד נעזר בילדים , תלותי וצריך כל הזמן עזרה.

פעם אחת עוזי המורה לספורט שלהם אמר לו להשתתף בריצה ואהוד חשב שהוא אינו יכול להשתתף בריצה כי הוא עיוור והוא יכול ליפול וזה אכן מה שקרה, אהוד נתקל באבן ונפל על האדמה. עוזי לא בא לעזור לו ורק התלמידים הלכו לראות מה קרה איתו.

עוזי הזמין את אהוד לשיחה. אהוד לא רצה לשמוע את עוזי בגלל שהוא הכריח אותו להשתתף בריצה אבל עוזי אמר לו שלמרות שהוא עיוור הוא יכול לעשות דברים בעצמו. עוזי סיפר לאהוד שרגלו קטועה אבל הוא עדיין עושה דברים בעצמו למרות שזה קשה. אהוד היה המום כששמע שרגלו של עוזי קטועה ובכל זאת הצליח להפוך למורה לספורט.

אבל מאז אהוד התחיל להיות עצמאי ולא רצה לקבל עוד עזרה מהילדים ולקח כלב נחייה ונעזר בכתב ברייל.
כל הילדים האחרים לא ידעו את מה שעוזי סיפר לאהוד ובגלל זה כולם לא אהבו את עוזי. האימהות של הילדים שמעו גם איך עוזי "מתעלל" באהוד ושכחו לקנות לו זר פרחים. כשכל המורים קיבלו זר פרחים ורק עוזי לא הוא היה מושפל אבל אהוד נכנס פתאום לבמה עם
המתנה שהכין לעוזי לפני הטקס והביא לו מטוס מעץ שהכין בעצמו ובעזרה של מדריך.

אהוד עבר שינוי ומאז הוא יותר עצמאי ולא צריך עזרה כל הזמן מהאחרים.

מיקה